#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטו. 1 החזיקה היא מלחמה האם נאמנת לומר מת בעלי מיגו שהיתה אומרת שלום בעולם?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בעישנו עלינו בית, באו עלינו לסטים?	מלחמה - הסתפקו בגמ' האם נאמנת במיגו או כיון דמוחזקת במדמה אין מיגו במקום חזקה ולא נפשט.</p><p dir='rtl'>עישנו - ודאי אינה נאנמנת כמו שלה נעשה נס יתכן שאף לו.</p><p dir='rtl'>ליסטים - ודאי נאמנת דאשה כלי זינה עליה ואינה חוששת להמתין עד שימות.	יבמות קטו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטו. 2 'ההוא גברא דבשילהי הלוליה איתלי נורא בי גנני אמרה להו דביתהו חזו גבראי חזו גבראי אתו חזו גברא חרוכא דשדי ופסתא דידא דשדיא' האם התירו אותה להנשא?	רב חייא בר אבין רצה לאוסרה כמו בעשנו עלינו את הבית דאמרה בדדמי, וגברא חרוכי איכא למימר שהוא איש אחר והיד הוא של הבעל ולכן ברח מבושה שנעשה בעל מום, אבל רבא סבר כיון שאמרה חזו גבראי ועוד שראינו איש חרוך ופיסת יד ודאי מותרת.	יבמות קטו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטו. 3 עד אחד האם נאמן להתיר עגונה בשעת מלחמה ובקטטה בינה לבינו?	הסתפקה הגמ' האם נאמן משום דהוי מילתא דעבידא לגלויי, או כיון שההיתר נובע מחמת שהיא דייקא ומנסבא ובמלחמה לא דייקא לא נתיר לסמוך עליו, ולא נפשט.	יבמות קטו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטו. 4 'מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי בספינה וטבעה' האם אפשר להשיא את נשותיהם ע&quot;פ סימנים שנשים נותנות?</p><p dir='rtl'>(ומה הדין בטביעות עין שלהן ומדוע?)	אף דהוי מים שאין להם סוף ע&quot;פ סימנים רבי התיר ולא חוששים שהוחלפו.</p><p dir='rtl'>(אבל בלא סימנים בטביעות עין לא היו נאמנות, לרש&quot;י משום שהמים הורסים את הטביעות עין, לתוס' משום דאמרי בדדמי שזה הוא אף שאינו הוא).	יבמות קטו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטו: 1 מצא כלי וכתוב עליו ת' או תרומה האם הפירות מותרים ומדוע?</p><p dir='rtl'>מעשה באחד שהפקיד שומשומים אצל חברו והלא טען שהחזירו והשומשומים שאצלו שלו והלא נותן מנינם, האם חישינן שמא פינן או שנאמן המפקיד?	כלי שכתוב בו תרומה חכמים אוסרים ור' יוסי מתיר שתולים שהוציאם והכניס אחרים, מר קשישא בר רב חסדא סבר שטעמם של חכמים שלא חוששים שפינה את הפירות אבל רבינא אמר לכו&quot;ע דרך בני אדם לפנות אלא שנחלקו האם נותן לתוכו פירות אחרים בלא למחקו שר' יוסי אומר שפעמים ששוכח א&quot;נ משאיר התרומה לשמר פירותיו.</p><p dir='rtl'>בשומשמי רב חסדא סבר שאין תולים בהחליף כמו שהשיאו את נשי הב' ת&quot;ח שבאו בספינה ולא אמרינן שהוחלפו, אלא רבא אמר שהמנין לא הוי סימן (ומה דמצינו בב&quot;מ דמנין הוי סימן ביארו תוס' דהכי במנין שכך הדרך להצניע), למעשה: רב יימר אמר לא חישינן, רבינא אמר חישינן וכן הלכה.	יבמות קטו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטו: 2 שלחו פלוני בן פלוני מת, וכן בגט, האם חוששים לשנים ששמותיהם שווים (כשלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון ושכיחי שירתא &lt;רש&quot;י ותוס'&gt;)?</p><p dir='rtl'>ומה הדין כשבדקו ולא מצאו אלא עוד אחד אלא שעדים מעידים שאחד היה במקום אחר בזמן כתיבת בגט?</p><p dir='rtl'>בשטר ממון בהוחזקו האם גובים ע&quot;י המוחזק בשטר?	במת ובגט - אביי אמר חישינן ורבא אמר לא חישינן דאם כן יש לבדוק בכל העולם אולי היה כאן ויצא.</p><p dir='rtl'>כשהוחזקו ויש עדים שהיה במקום אחר - אביי אמר שכאן יודה שלא חישינן שהרי היה במקום אחר, ורבא אמר שכאן חושש דלמא בגמלא פרחא אזל אי נמי בקפיצה אי נמי מילי מסר.</p><p dir='rtl'>בממון - רבא בר אבוה גבה ע&quot;פ, רבא מכאן הוכיח לשיטתו (כיון שבממון בהוחזקו לא חישינן באיסור לא נחשוש בלא הוחזקו) ואביי אמר שיש לחלק שכאן אין למה לחשוש שהרי נזהרים מנפילה, ולפקדון לא יפקיד אצל אחד ששמו כשמו, ואם במסירה אותיות נקנות במסירה.	יבמות קטו:		
